הרחבות

"קהילת עדת ישראל בברלין" הקהילה האורתודוקסית בברלין

הקהילה היהודית עדת ישראל, ברלין, נוסדה ביוני 1869 כמענה ללחץ התבוללות חברתית ואידאולוגית, שרווח במאה ה-19. אולם מטרת הקהילה הצעירה לא הייתה היבדלות והסתגרות מול הנאורות, אלא שילוב חיי הלכה תוך פתיחות לתרבות, השכלה, מדע ואמנות – התערות ונטילת חלק פעיל בחברה, תוך שמירת המורשת היהודית) מתוך האתר עדת ישראל).
קהילת עדת ישראל הייתה עבור שמואל הכט המסגרת להזדהות כל ימי חייו. לכן, יש חשיבות רבה לכן בתיאור מהותה של הקהילה עדת ישראל. עדה זו נוסדה לפי המתכונת של הקהילה החרדית בפרנקפורט, בראשותו של הרב ש"ר הירש שהיה האבי הרוחני של קהילת עדת ישראל בברלין. המיסד של הקהילה בברלין היה הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר יליד האלברשטאט, שהגיע מחוז סאכסוניה, פרוסיה, נתמנה כרב הקהילה. הוא הגיע לברלין בסתיו של 1869 והביא אתו קבוצת תלמידי ישיבה שלו שהיתה בעיר אייזנשטאט (הונגריה). שם הוא ניסה כבר להקים בית-ספר ללימודי דת לנערים ולנערות. בשנת 1873 הוקם "בית המדרש לרבנים בשביל היהדות החרדית" שבו למדו בין היתר, ד' הופמן (שאף שמו הוזכר רבות על ידי סבא הכט. סמינר הרבנים, שבו משך הלימודים היה כשש שנים, הפך למרכז של היהדות הדתית, בייחוד לאחר שברלין הוכרה כבירת הקיסרות הגרמנית. על מנת להתקבל כתלמיד מן המניין, היה המועמד צריך להיות בעל תעודת סיום בית ספר תיכון, להוכיח את כישוריו בגמרא ובספרות הפוסקים, וכן ידע בפירוש רש"י ותוספות. תעודת-הסמיכה שנתנה בסיום הלימודים, הייתה בנוסח "יורה, יורה ידין, ידין" (ההסמכה לרבנות). אולם, תעודה זו ניתנה רק למצטיינים, בעוד האחרים קבלו תעודה מיוחדת שהכשירה אותם כמורה דת (Akademischer Religions Lehrer) .כך גם דימה עצמו סבא, למרות שלא קבל את ההסמכה. דומה כי סבא שמואל המשיך כל חייו להיות מטיף ומורה לדת וחזר ושינן מדי יום את הלכות "קיצור שולחן ערוך".

153

בשנת 1864 מנתה הקהילה 24.000 יהודים, בשנת 1874 גדל מספרם ל- 45.000 יהודים; בשנת 1895 – ל- 65.000; מלחמת העולם הביאה לידי התקרבות בין היהודים החרדים שבאשכנז ובין יהדות מזרח אירופה. בשנת 1925 היו בברלין 172.000 יהודים! מנהיגי הקהילה, כמו הילדסהיימר ואחריו הרב מונק, שמרו על קשר עם יהודי העולם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולאחריה, יסדה "עדת ישראל" את בתי-ספר יומיים, תחילה לגיל בית-ספר יסודי, ואחר-כך גם לגיל תיכון. אחר מלחמת העולם הראשונה השתפר היחס של בית המדרש גם לציונות, לארץ ישראל החדשה וללשון העברית כשפה חיה. המורה האחרון שנכנס להורות בבית המדרש לרבנים, הוא עזריאל הילדסהיימר, בנו של מאיר ונכדו של המייסד. בשנת 1933 היו עדין 160.000 יהודים בברלין, אולם סמוך למלחמת העולם השנייה נותרו בה רק 75.000 נפש. קצו של בית המדרש הגיע ביום 10 בנובמבר, 1938, לאחר ששים שנים מאז היווסדו, כאשר נגזר ה"פתרון הסופי" על יהדות גרמניה ומרבית בתי כנסיותיה ומוסדותיה נשרפו על ידי הנאצים. בשנה זו עלה לארץ ישראל שמואל הכט, בן הדור החמישי עם משפחתו. בצילום האנדרטה לזכר קהילת עדת ישראל שצולמה בביקור השורשים 2004 בברלין בהשתתפות מתניה, יעקב- הדור הששי,יואל,יעל,לירן – הדור השביעי, ואסף הדור השמיני.

This post is also available in: אנגלית גרמנית