מקורה של השושלת הוא בכפר קטן אשר נוסד בשנת 1555 בשם MAROLDSWESIACH בפרנקוניה התיכונה (UNTEERANKEN) אשר במדינת בווריה (BAYREN, BAVARIA).
הכפר מסומן על גבי המפה בחץ כיום שייך הכפר למועצה המקומית MARKTGEMEINDE MAROLDSWESIACH, במחוז LANDKRIES HASSBERGE, שהוא אחד משמונת המחוזות של בווריה, על פי הפירוט הבא:
המועצה המקומית:
MARKTGEMEINDE MAROLDSWESIACH
("RUND UM DEN ZEILBERG")
הנפה :
LANDKRIES HASSBERGE
(אחת משמונת המחוזות של בווריה)
תת האזור:
UNTEERANKEN
האזור:
FRANKEN
המדינה : בווריה
BAYREN, BAVARIA
היהודים התישבו בכפר, החל משנת 1720 (ראה טבלה). בשנה זו היו בכפר שתי משפחות יהודיות. עשרים שנה לאחר מכן כלומר, בשנת 1740 עלה מספרם כבר לארבעים. אולם מספרם הולך ויורד ומגיע בשנת 1800 רק ל – 14 משפחות.
|
|
|
היהודים בכפר MAROLDSWEISIACH |
|
|
|
|
השנה |
מס' |
משפחות או נפשות
|
השנה |
מס' |
משפחות או נפשות |
|
1720 |
2 |
משפחות |
|
|
|
|
1740 |
20 |
משפחות |
1885 |
42 |
נפשות |
|
1768 |
16 |
משפחות |
1890 |
39 |
נפשות |
|
1800 |
14 |
משפחות |
1895 |
43 |
נפשות |
|
1813 |
97 |
נפשות |
1900 |
33 |
נפשות |
|
1841 |
132 |
נפשות |
1905 |
34 |
נפשות |
|
1867 |
64 |
נפשות |
1910 |
28 |
נפשות |
|
1871 |
68 |
נפשות |
1925 |
25 |
נפשות |
|
1875 |
51 |
נפשות |
1933 |
22 |
נפשות |
|
1880 |
57 |
נפשות |
1938 |
8 |
נפשות |
|
|
|
|
|
|
|
שמו של אמשל איציק (יליד 1762) אבי השושלת, עם רעיתו וארבעת ילדיו, מופיע לראשונה במסמך רשמי (קבלת שם משפחה), כתושב הכפר בשנת 1790. כלומר, הוא נמנה כנראה, עם ארבעת עשר המשפחות שהיו בכפר בשנת 1800.
משנת 1813 הנתונים אינם על פי מספר המשפחות אלא על פי מספר הנפשות. באותה שנה, ,1813 הגיע מספרם ל – 97. מספר היהודים הגבוה ביותר, על פי הנתונים היה בשנת 1841 שאז הגיע מספרם ל – 132. החל מאותה שנה החל מספרם לרדת בהדרגה והגיע בשנת 1900 ל-33 נפשות בלבד. בשנת 1922 עזב את הכפר למינץ, שמואל (סלי) בן יעקב, בן הדור הרביעי. זאת לאחר הסמכתו כמורה בסמינר היהודי למורים בווירצבורג, עיר המחוז של האיזור.
בשנת 1933 עזבו את הכפר חמש נפשות נוספות אשר עלו לארץ ישראל. מדובר על קרולינה הכט, בת הדור הרביעי אלמנתו של יעקב הכט (נפטר בשנת 1929) וכן מלכה (עמליה) בלום בתם של קרולינה ויעקב, בת הדור הששי וכן בעלה משה(מוזס) בלום וילידיהם מנחם ואליהו, בני הדור השביעי של המשפחה. בשנת 1936 עזב את הכפר רודלף הכט, בנו של מקס הכט, והיגר לארה"ב. אביו, בן המשפחה האחרון מקס הכט, בן הדור החמישי לשלשת, נמנה על שמונת היהודים האחרונים אשר שהו בכפר בשנת 1938. מקס הכט, עבר באותה שנה כנראה, לבית הזקנים היהודי במינכן ומשם נשלח לתאי הגזים באושוויץ ושם סיים את חייו ב- 5 במאי 1943.קיים דף עד מיד-ושם אשר מולא על ידי בנו רלף הכט ב – 8.3.1974 (ראה פירוט בחלק ה' "בן משפחה נוסף, אלן הכט מפלורדיה").
כאמור החל משנת 1938 לא נותרו יהודים בכפר. זכר אחרון לשהות יהודים באיזור הוא משנת, 1939 כאשר נקבר היהודי האחרון תושב הכפר השכן, בבית הקברות של הכפר, בו קבורים תשעה בני משפחת הכט.
המשפחה האחרונה ששהתה עד שנת 1939 בכפר ברחוב Herenstrsseמס' 8 הייתה של הקצב גוסטב ואלזה קהאן (Gustav and else Kahn).
מאז סיום מלחמת השניה ועד שנת 1989 עבר הגבול המזרח גרמני סמוך מאד לכפר, ראה שרטוט האיזור, הקו האדום מסמן את הגבול המופיע מצפון לכפר.